קתדרלת מיינץ ממוקמת בעיר מיינץ, הממוקמת בדרום מערב גרמניה בשפך נהר מיין. מבנה מלכותי זה של התקופה הרומית-קתולית ממוקם במרכז החלק ההיסטורי של העיר הגרמנית הזו בכיכר השוק שלה. לא במקרה מקדש אלוהי זה הוקם דווקא בצומת שבילים רבים, שלימים הפכו למרכז הדתי הראשי מצפון לאלפים.
תיאור
מבנה הקתדרלה מרשים בגודלו. מבפנים אורכו של המבנה 109 מטר ואילו אורכו 116 מטר. גובהו של המגדל המערבי הגבוה ביותר הוא 83 מטר. מדהים איך בתחילת האלף הראשון הם יכלו לבנות בניין בגודל גרנדיוזי כזה וגובה עצום כל כך.
גרמניה מסתירה עובדות מעניינות רבות - קראו עוד בפריצת חיינו.
בניין ענק זה הוא סימן ההיכר של מיינץ והאטרקציה העיקרית שלו, המאיישת את ההיסטוריה בת מאות השנים של התפתחות העיר.
הִיסטוֹרִיָה
בניית הקתדרלה חופפה לתקופת שלטונו של הארכיבישוף וויליגיס, ששימש במקביל כקנצלר הארכי של האימפריה הרומית הקדושה. בשל יכולותיו יוצאות הדופן, וויליגיס השיג במהירות דרגה גבוהה. כשוויליגיס שירת בחצר הקיסר הרומאי, הוא העריך מאוד את האינטליגנציה שלו, ולאחר מותו של האציל המוכתר, הוא התכבד להיות מנהל יורשו.
יש אגדה שוויליגיס היה בנו של פשוטי העם שיצר כרכרות. בעודו בבית המשפט סבל וויליגיס מספיק מהאצולה של כל מיני לעג ועקרות בגלל מוצאו הנאצל. לילה אחד צייר בנו של העגלון גלגלים רגילים על קיר ביתו כהוכחה לכך שהוא לא התבייש באביו העגלון. תושבי מיינץ מאוד אהבו את המעשה הזה, והם השתמשו בדימוי הגלגלים כמעיל העיר שלהם.
בהשראת הנוף של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא, החל הארכיבישוף וויליגיס להקים מבנה דומה במיינץ, והקדיש כמעט כל חייו לבנייה. הקתדרלה נבנתה במשך יותר ממאתיים, החל משנת 975 והסתיימה בשנת 1239, אז הוקדשה הבזיליקה ומונתה לפטרונים של סנט מרטין וסנט סטפן. שמותיהם של קדושים הפטרונים הללו ניתן למצוא על שם הקתדרלה.
הבנייה הממושכת מוסברת בשריפות הרסניות שהתרחשו מעת לעת בשטח הבניין שנבנה. אז בשנת 1009, השריפה שהתעוררה לאחר קידוש הקתדרלה הייתה כה הרסנית, עד שוויליגיס לא יכול היה לשרוד את התמוטטות תקוותיו הקשורות לבנייה, ועד מהרה נפטר. הארכיבישוף, שהקדיש את חייו להקמת הקתדרלה, נקבר בין כותליה, והכנסייה הקתולית, על מנת להנציח את שמו של הארכיבישוף, חוגגת את 23 בפברואר ליום סנט וויליגיס.
שיקום הקתדרלה
לאורך כל קיומו, קירות המקדש הזה היו עדים אילמים לשבע שריפות הרסניות, כמה מלחמות וכיבושים. לכן, בניית הקתדרלה הושלמה ושוחזרה ללא הרף. בתחילת המאה ה -19, למבנה המלכותי שהיה בעבר כבר היה מראה כל כך מצער שהשאלה על הריסתו התעוררה. אך בשלב מסוים השכל הישר ניצח, והבניין החל לבנות מחדש, וחידש את עבודות השיקום.
הכתרת המלוכה
במשך כמה מאות שנים ברציפות הייתה קתדרלת מיינץ המרכז המרכזי להכתרת אנשי מלוכה, ביניהם הראשונים התברכו בהיותם קיסר סנט מרטין מטורס וסנט סטפן, וב- 1002 הכתיר הארכיבישוף וויליגיס את הנרי השני השלטון. קונרד השני, פרידריך השני ומלכי גרמניה אחרים קיבלו כאן גם את הכתר הקיסרי. החגיגה הגדולה ביותר של ימי הביניים, שהתקיימה בין כותלי המקדש הזה, סימנה את האבירות של צאצאי הקיסר פרידריך השני בשנת 1184.
פנים קתדרלת מיינץ
קתדרלת מיינץ נחשבת לגדולה ביותר בגרמניה. למרות סדרת ההרס שנאלצה לסבול את בית המגורים העיקרי של הבישוף הרומי-קתולי, עיטור הפנים של הבניין שמר על עושרו והדרו.
הספינה המרכזית מעוטרת בציורי קיר מדהימים להפליא הממחישים את חייו של ישוע המשיח. ליד העמודים המלכותיים מצבות המצבות של הארכיבישופים בעיר. עד היום המבקרים במקדש נדהמים מהיוקרה של גופן הטבילה המעוטרת בפסלי זהב, בהם הוטבלו תינוקות במאה ה XIV.
יצירות אמנות דתיות מעוררות התפעלות מעבודתם של אדונים קדומים. רבים מהם מוחזקים באוצר של קתדרלת מיינץ. המוזיאון האפיסקופי, הממוקם במרתפי הבניין, מכיל אוסף נרחב של בדים ישנים, פסלים, בגדי קודש, חפצי בית וחפצים דתיים עתיקים.
במשך אלפי שנים נוצרו במקדש יצירות מופת אמיתיות הכוללות קישוטים מדהימים ביופיים מהבזיליקה הרומנסקית, שטיחי קיר מהמאות ה-15-16, וכן מזבחות נפלאות. מאפיין ייחודי של המקדש הוא נוכחותם של שני מזבחות: ברדו המערבי והמנרי הרביעי המזרחי, המסמלים את אחדות כוח המדינה והכנסייה, כמו גם רוח וגוף.
ארכיטקטורה
לצורך בניית המקדש שימשו בעיקר אבן חול אדמדמה. הקפלה של גוטהארד, הבנויה מאבן בהירה, עומדת בניגוד לבניין הכולל. הקתדרלה נבנתה במקור בסגנון רומנסקי. עם זאת, השריפות וההרס ועבודות השחזור שבאו בעקבותיהם הביאו סגנונות אחרים לאדריכלות שלה.
במראה הנוכחי של קתדרלת מיינץ ניתן להתחקות אחר אלמנטים של גותי, בארוק מוקדם ורנסנס, המעורבים במבנה אחד, מה שמאפשר להתחקות אחר ההיסטוריה של התפתחות האדריכלות. סגנון הבארוק שולט במראה המגדל המרכזי ושני הצדדים, שתוכנן על ידי האדריכל נוימן בשנים 1767-1773, שבנה את בתי הקתדרלה בשנים 1778-1779, וסיפק להם גג חסין אש. אדריכל זה בנה צריח חדש שדומה בצורתו למגדל פעמונים במגדל המערבי, שסבל כתוצאה מפגיעת ברק.
המקהלות שנמצאות בתוך המקדש שייכות לתקופה הרומנסקית, ודלתות הארד המסיביות נוצרו במאות ה- X-XI. המקהלות מוקדשות לפטרוני הבניין: המערבי הוא סנט מרטין, והמזרחי הוא סנט סטפן.
החל מהמאה ה -11 החלו להקים פסלים על קירות המבנה המלכותי, שהוסיפו פסלי פיסול חדשים עד המאה ה -20. כיום, כולם מהווים גלריה שמושכת את תשומת לבם של תיירים ומבקרים.
